העניין שלי בציפורים החל ב-2019 לאחר קריאת מאמר על היכחדות ציפורי השיר בארץ, מכיוון שנושא ההיכחדות ושינויי אקלים מאוד מעסיק אותי, הכתבה נגעה לליבי. 

התחלתי לעקוב אחר השינויים לאורך עונות השנה כדוגמת עונת החיזור בהן הן מתחילות לשיר; למדתי להבדיל בין זכר ונקבה, ורצה אל מגדיר הציפורים עם הופעת כל ציפור חדשה "הציפורים משקפות את הסביבה, הן בבואה של מצבנו הסביבתי" [עמיר בלבן]. 

הציפורים מושכות אותי ומעלות בי סקרנות גדולה מתוך העיסוק בתנועה ובחלל: מעסיקה אותי הכמיהה לעוף, המכניקה של התעופה, טכניקות רחצה של ציפורים, חיסכון באנרגיה, נחיתה והמראה, דאייה, עופות משוללי כושר מעוף, ציפורי המים, בניית קן ועוד.

הסיבה העיקרית להיעלמות הציפורים היא צורת החיים האורבנית בה ריבוי בני האדם גוזל את בתי הגידול הטבעיים. העיר מחייבת צריכת חשמל, הקמת כבישים וכך יש פחות מקום לבע"ח וציפורים. בוערת בי התשוקה להעביר את המסר ולספר על מה שהיה כאן כדי שלא יעלם. להביא את הצופים למודעות לסכנת היכחדות מיני ציפורים, ולגרום להם להקשיב לשירת הציפורים.

​

כוריאוגרפיה: מעין ליבמן-שרון

רקדנית יוצרת ושותפה ליצירה: נטלי אפריאט,

רקדנית יוצרת שותפה ליצירת המקור: מאיה פופובה

מוזיקה מקורית: בועז בנטור

משך העבודה: 16 דקות

​

העבודה נוצרה במסגרת תכנית Jerusalem Exchange בין מחול שלם ל  Zagreb Dance Center במרכז המחול בזאגרב, בקרואטיה, במסגרת רזידנסי בפברואר 2020 ופותחה לאחר מכן תודות לרזידנסי בק.ט.מ.ו.ן ב2021.